טלר נ' בע"מ

1.      התובע שבפני נרשם לאתר היכרויות המופעל על ידי הנתבעת בשנת 2003, בעת שהיה רווק. משך שנים, לא התקבלה אצל התובע כל הודעה ו/או הצעה כלשהי.

2.      לימים, התובע נישא, נולדה לו ילדה ובתאריך 18.9.2009 החל לקבל הודעות בנוסח: "חדשות נפלאות, אירית שלחה לך הודעה".

3.      התובע טוען כי נגרמה לו עוגמת נפש רבה שכן הדבר גרם למתח ביחסיו עם אשתו אשר נחשפה להודעות אלה.

4.      התובע טוען עוד כי למרות פניות חוזרות ונשנות לנתבעת, לא פסקו ההודעות.

5.      לימים ורק לאחר שניתן פסק דין בהיעדר הגנה והנתבעת חויבה בהוצאות, יצרה עם התובע קשר מזכירת מנכ"ל הנתבעת לשם תיאום תשלום ההוצאות, ולבקשת התובע, הואילה הנתבעת למחוק את כרטיסו של התובע.

6.      בשל עוגמת הנפש וכן בשל הפרת "חוק הבזק" בשל משלוח "דואר זבל", כנטען על ידי התובע, עתר התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 30,100 ש"ח.

7.      הנתבעת לא חלקה על משלוח ההודעות לתובע, אלא ציינה כי אין מדובר ב"דואר פרסומי" אלא בפניות מגולשות אחרות באתר, אשר לנתבעת אין שליטה עליהן. הנתבעת טענה כי פניות אלה אינן עונות להגדרה של משלוח "דבר פרסומת" לפי חוק הבזק, ולפיכך אין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי כלשהו.

8.      יתרה מכך טענה, כי הפסקת קבלת ההודעות היתה בידיו של התובע אשר יכול היה להיכנס לכרטיס אותו הגדיר בעת שנרשם, ולסמן כי אינו מעוניין בקבלת הודעות; משלא עשה כן אין לו להלין אלא עצמו.

9.      הנתבעת ציינה עוד כי משנתקבלה התביעה נמחק כרטיסו של התובע.   

10.  לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לקבל את התביעה בחלקה.

11.  גרסת התובע היתה מהימנה עלי; מעיון במסמכים שהוצגו על ידי התובע (ת/1) וכן מנספחי כתב התביעה, עולה כי התובע אכן פנה אל הנתבעת בבקשות שלא לשלוח אליו הודעות נוספות שכן הוא נשוי באושר והדבר פוגע בחייו האישיים.

12.  פניה ראשונה לא הועילה, והתובע שב ופנה לנתבעת (כעולה מנספחי התביעה), תוך שפרט את כתובת המייל שלו ואף את מספר הטלפון שלו ליצירת קשר טלפוני, לשם בירור ותיאום.

13.  אין מחלוקת כי ההודעות התקבלו אצל הנתבעת אשר אף השיבה לאחת מהן (ת/1).

14.  יתרה מכך. נציג הנתבעת אמנם טען כי נכתב במפורש בעמוד בו הופיעה ההודעה, כי אין לשלוח הודעות מייל לכתובת ממנה נשלחה ההודעה אצל הנתבעת (ראה ת/2). יחד עם זאת, נציג הנתבעת אישר כי פניות התובע אכן התקבלו אצל הנתבעת אך לא אצל הגורמים המתאימים (עמוד 6, שורה 17 לפרוטוקול).

15.  כלומר, אין מחלוקת כי הנתבעת קיבלה את פניותיו של התובע ולא מחקה את כרטיסו. תמיכה לקבלת פניות התובע אצל הנתבעת הינה אף העובדה כי הנתבעת צרפה פניות אלה במהלך הדיון במסגרת נ/1 - משמע אין מחלוקת כי ידעה עליהן ולמצער היה עליה לדעת אודותן.

16.  בנוסף, התובע הציג תשובה שניתנה על ידי הנתבעת (ת/1), ממנה עולה כי למרות טענות הנתבעת ולמרות הכיתוב: "נא לא להשיב למייל זה", הרי שהנתבעת השיבה לתובע ואישרה את פנייתו ואף דרשה פרטים לשם מחיקת הכרטיס (ראה ת/1).

17.  התובע העיד כי שלח מייל נוסף (עמוד 8, שורה 5) אך דבר לא עזר והנתבעת המשיכה בהתעלמותה.

18.  בניגוד לטענת הנתבעת כי לאחר הגשת התביעה נמחק כרטיסו של התובע, הציג התובע 4 הודעות נוספות אשר נשלחו אליו לאחר הגשת התביעה (ראה ההודעות  אשר סומנו 16-19 במסגרת ת/2).

19.  כלומר אף הגשת התביעה, לא הועילה והנתבעת המשיכה במחדליה.